הידעתם? במדינות מוסלמיות באופן כללי, אסור לגבות כסף שלא הגיע מעבודה או ממתן שירות כלשהו. בהגדרה זו נכללים גם כספי מיסים, מה שהופך את האמירויות הערביות – ודובאי בתוכן – למדינות ללא מס. למרות זאת, ראוי לזכור שלכל מטבע יש שני צדדים.
אין ספק שבהשוואה למדינות העולם, דובאי היא הקרובה ביותר להגדרה של “מדינת אפס מס”. למרות שהמדינה בהחלט רשאית לגבות מיסים, היא אינה עושה זאת בכל הנוגע לאנשים פרטיים. פועל יוצא מכך הוא שאזרחי דובאי אינם מחויבים במס על הכנסות, רכוש או השקעות פיננסיות. בתוך הגדרה זו, דובאי גם אינה גובה מס ערך מוסף (מע”מ).
נשמע כמו גן עדן אמיתי, בעיקר לאזרחים. למרות זאת, יש לציין שדובאי כן גובה מיסים כאשר מדובר במקרים אחרים – נכסים להשכרה, סחורה המגיעה ממדינות אחרות, תעשיית האירוח והמלונות וכן סוג של ביטוח לאומי מינימלי. בהקשר זה ראוי לציין שבשנים האחרונות נשמעים קולות מקרן המטבע העולמית, הקוראים לדובאי להחיל גם מס ערך מוסף על מוצרים וסחורות. נכון להיום הצעה זו אינה מיושמת.
איך מתקיימת מדינה ללא מיסים?
בהחלט שאלת השאלות.
בכל הנוגע לדובאי, כמו גם לשאר אחיותיה לאיחוד האמירויות הערביות, התשובה פשוטה מאוד: נפט.
מרגע שדובאי השתחררה מעול השלטון הבריטי ב-1971 והפכה למדינה עצמאית, החלו הכנסותיה ורווחיה מנפט לצמוח פלאים; עד כדי כך שהמדינה יכולה להרשות לעצמה להתקיים לא מיסים (למעט המינימליים שהוזכרו קודם לכן). למרות זאת, כפי שצוין קודם – קרן המטבע העולמית דוחקת באמירויות לשנות את השיטה, כדי להתכונן לעתיד ולמנוע מצב אפשרי של קריסה כלכלית.
מה בנוגע למיסי חברות ועסקים?
באופן כללי אין מיסי חברות בדובאי, למעט בנקים זרים וחברות נפט שהכנסותיהם אכן חייבות במס. כדי לעודד את העסקים והתעשייה, דובאי יצרה אזורים ללא מס ברחבי האמירות (SEZ – Special Economic Zones). באזורים אלו ניתנות הטבות מס משמעותיות לחברות ועסקים, בתמורה לשיפור ופיתוח הכלכלה. לדוגמה – חברות יכולות לקבל פטור ממס עד 15 שנים, שלאחריהן ניתן להגיש בקשה נוספת ל-15 שנים נוספות.
בדובאי קיימים כיום 18 אזורים ללא מס חברות, המיועדים לתעשיות בתחומי עיסוק נקודתיים. באזורים מיוחדים אלו מוטל מס חברות מינימלי ביותר, או פטור מלא ממס לתקופות ארוכות. רשימת האזורים נטולי המס כוללת את:
- עיר האינטרנט של דובאי.
- עיר הסיוע ההומניטרי של דובאי.
- האזור החופשי בנמל התעופה דובאי.
- סיליקון אואזיס.
- מדיה סיטי.
- ג’בל עלי (האזור הראשון שהוקם ב-1985).
- ועוד.
שורה תחתונה – האם דובאי היא באמת גן עדן נטול מיסים?
בגדול, כן.
עיקר הנהנים מכך הם אזרחי דובאי (שכוללים לא מעט מיליארדים), אך גם בכל הנוגע לחברות ועסקים יש לא מעט הטבות ואף פטורים מלאים לשנים רבות. כמו כן גם תיירים המגיעים למדינה נהנים מחוויית קניות דיוטי פרי לחלוטין, עם מחירי רצפה המאפשרים לרכוש מכל הבא ליד.
