מה עושים באחת הערים עם קצב הצמיחה הגדול ביותר בעולם? בונים איים מלאכותיים על הים, שיוכלו לספק עוד מקומות מגורים, עבודה ובילויים. כך עשו בחוכמה בדובאי; אך משום מה איי הענק ברובם עדיין נטושים.
הכול החל אי שם בתחילת שנות האלפיים. פרנסי העיר דובאי החליטו שכדאי להקדים את המאוחר, ולא לחכות להתפוצצות האוכלוסין שתכה בעיר ללא רחמים. לפיכך ב-2001 החלה הקמתם של 3 איים מלאכותיים מעשה ידי אדם, שיגדילו את קו החוף של דובאי ב-520 קילומטרים נוספים (כפול מגודלו הקיים).
שלושת איי התמרים (Dubai Palm Islands) תוכננו ונבנו בצורת עצי דקל:
- פאלם ג’ומיירה (Palm Jumeirah), הקטן מבין השלושה או בשמו השני אי הדקלים;
- ג’בל עלי (Palm Jebel Ali);
- וכן האי השלישי שהיה אמור להיות הגדול מכולם, דיירה (Palm Deira).
פרויקט נוסף של איים מלאכותיים מול חופי דובאי התחיל ב-2003 ונקרא “העולם” (The World Archipelago). פרויקט זה מורכב מ-300 איים קטנים היוצרים את מפת כדור הארץ, ברוחב 9 קילומטרים ובאורך 6 קילומטרים. הפרויקט היה אמור להתרחב ולכלול עוד איים, תחת השם “היקום” – אבל עשור לאחר השלמת הבנייה, איי העולם עומדים עדיין ריקים ונטושים מאדם.
מיתון רע לעסקים
בשנת 2008 התחולל מיתון גלובלי שמקורו בארצות הברית; מיתון שהשפיע במשך כמה שנים על כל מדינות העולם. גם דובאי ספגה פגיעה כלכלית, שגרמה לנטישת הבנייה באיי העולם ובאיי התמרים. תושבים שכן עברו לגור באי ג’ומיירה (היחיד שהושלם במלואו), התלוננו תדיר על איכות המים במקום, לצד שפע תלונות בנושאים אחרים שהעכירו את האווירה ואת המצב.
אומנם מאז כבר חלף המשבר, וכלכלת דובאי התאוששה וחזרה לעצמה… אבל בכל הנוגע לאיים המלאכותיים, שממומנו גם מהשקעות זרות, לא ניתן היה להשיב את הדברים לקדמותם. גובה פני הים העולה לצד בעיות סביבתיות נוספות, גרמו לכל העניין להיות פחות רלוונטי לעומת מה שהיה לפני עשור שנים.
ב-2013 חברת הבנייה המקורית ניסתה למתג מחדש את האי דיירה ולצמצם את גודל הפרויקט, אבל ככל הנראה לא צלחה בכך. ב-2014 חברת נדל”ן אוסטרלית הודיעה על המשך פיתוח בחלק מהאיים, אבל נכון להיום מצבם עדיין לא ברור.
